<h1>רבינו ירוחם מישרים נל"ב ח"א</h1>
<h2>דף נד:</h2>
דינא דמלכותא דינ' כגון שתיקן די' שוה בכל מלכותו בענין שטרות כגון שצוה שלא יעשו שום שטר אלא בפני הערכאות ושלא יחתמו העדי' עד שיבאו בעלי דבר לפני הערכאות וכגון מלך שצוה לכרות אילנות של בעלי בתי' ועשה מהם גשר מות' לעבור בהם אפי' שיקחו מזה יותר מן האחר כי מאחר שהמלך צוה לקחת אילנו' היה להם לבני הבקעה להשוות הדבר ביניהם. ודוקא שמטבעו יוצא דבר וקבלו או מדבר בחזק' אדוניה' כי זה נקר' מלך ובענין אחר הוא גזלן וכן כל הדברי' שגזר המלך מחוקי המלוכ' שהן שוין בכל מלכותו דינו דין אבל אם אינו שוה גזל הו' והקונה ממנו כקונה מגזלן ומחזיר לבעלי' ופור' לו ממה שההנהו כמו שכתבתי בגזלן גטין קמ' בתר'. הקונה קרקע של ישראל מעבדי המלך ומכרוהו בעבו' מס הקרקע הרי היא שלו כי כך דין משפט המלך שוה בכל מלכותו שמי שלא יפרע מס הקרקע שימכרו לו נכסיו ודינא דמלכותא דינא. ודוקא שהניחוהו בעליו כדי שלא לפרוע המס כאשר אכתוב למט'. ודוקא בשביל מס הקרקע ואם מכרוהו בשביל מס גולגלתא אינו שלו כי אין חוק המלך למכור נכסיו בשביל מס גולגלתא כי על ראשו הוא מונח. וכן המלך שקצף על אחד מעבדיו ולקח כל נכסיו הקונה מהם אינו מחזיר לבעלים כי כן חוק המלך לכעוס על שמשיו ולקחת נכסיו והרי הן כמו הפקר והקונ' ממנו זכה אבל אם לקח מאדם אחר נכסיו ומכרן הקונה ממנו חייב להחזירו לבעלים כי אין זה דינא דמלכותא זולתי אם עבר על שום דבר שיקחו ממונו כמשפט חק המלך השוה בכל מלכותו כמו שכתבתי. וסוף דבר כל הקונה צריך שלא ישנה מחוקי המלך וצריך שיקנה דבר או ימכו' דבר שיהיה דינא דמלכותא כלו' השוה בכל מלכותו כמו שכתבתי למעלה. וכן אם דינא דמלכותא שכל מי שלא יפרע המס אי זה מס שיהיה אפילו מס גולגלתא שימכרו לו נכסיו יכול כל אדם לקנות והרי הוא שלו מאחר שחוק המלך הוא וכן כתב אבן מאגש וכן הסכימו כל הפוסקים בתרא. בקעה אחת ולכל אח' יש שדה ידוע וכל בני הבקעה נותנין מס ידוע למלך על כל הבקעה והלכו להם קצתם בעבו' עסק שהיה להם לא להשמט מלפרוע המס שאם היה להשמט אבדו הקרק' כאש' כתבתי למעלה אבל בכאן לא הפסידו הקרקע אלא דין המלך שמי שיפרע המס יעבוד הקרקע ויאכל פירותיו אבל בעלים לא הפסידו הקרקע ובאו בני הבקעה ומכרו לשום אדם אחר הקרקע שהלכו בעליהן והלוקח שיאכל הפירות ויעבוד הקרקע ויפרע המס ממנה כדי שיהא להם תשלום המס מן הבקעה ובא הלוקח ופרע להם המס מוקדם של ג' שנים כדי שיעבוד ויאכל פירות ואחר כך בא בעל השדה הפסי' מעותיו מה שנתן בעבור השנים העתידות לבא כי לא היה לו לתת שום מס מוקדם אלא בכל שנה שיעבוד שיפרע המס גטין. דרך המלך אין להם שיעור ודרך ר"ה י"ו אמה דרך היחיד כדי שיעבור חמור ומשאו דרך הקבר אין לה שיעור והמעמיד שיעורו בית ד' קבין (מי שהיה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ולקחה ונתן להם דרך מן הצד כתבתי בדיני קרקע בחלק ראשון) בתרא.
